אמ;לק - השבוע בחרנו להיות אקטואליים! #מגה_זרקור_למגה_פרויקט 📣📣
לא יכולנו להתעלם מהחדשות המרעישות, ולכן הפעם במסורת #פוסט_ריבייס 💚, אנחנו לא נשים זרקור על תפקיד ספציפי, אלא על הפרויקט הכי אקטואלי וענק במדינה- פרויקט המטרו בגוש דן. 🚆⚡
בואו נתחיל עם קצת רקע
פרויקט המטרו הוא פרויקט התשתית הגדול ביותר שקודם אי פעם בישראל, פרויקט בהיקף של לא פחות מ-150 מיליארד שקל! (שמעתם נכון, 150 מיליארד- בשביל לסבר את האוזן, רוב הפרויקטים הגדולים בישראל נאמדים על מאות מיליונים ומבחינת היקף כספי פרויקט המטרו יהיה פרויקט הבנייה הגדול ביותר שנבנה במדינת ישראל מאז הקמתה).
למעשה המטרו (או רכבת מטרופולינית) היא רכבת אשר נוסעת מתחת לפני הקרקע במנהרות ייחודיות (כלומר קווים מופרדים לחלוטין ממערכות התחבורה האחרות שאינם מושפעים מהתנועה העילית).
במילים פשוטות- פרויקט המטרו בישראל מהווה את עתיד התחבורה הארצית, השלמת בנייתו תשפר משמעותית את איכות הנסיעות, זמניה ואף בטיחותה. כמו כן תחבורה ציבורית מתקדמת תסייע להוריד את מספר המכוניות הפרטיות הרב מהכבישים – תאפשר נגישות גבוהה יותר בעבור האזרחים (ובכך תוכל לסייע למשבר הדיור והנדל"ן – מקומות יהפכו קרובים יותר) ותסייע לצמצם את זיהום האוויר הנובע מריבוי מכוניות פרטיות.
המצב הקיים
לפי מחקרים שנערכים מדי שנה, מטרופולין תל אביב וגוש דן בכלל והעיר תל אביב בפרט נחשבים לאחד האיזורים האורבניים הכי פקוקים בעולם. כדי להבין איך הגענו למצב הזה יש להתייחס לשני נתונים עיקריים:
1. ההשקעה הכספית המצטברת בתשתיות תחבורה ציבורית בישראל פר תושב עומדת על כ5000 יורו (נכון לשנת 2021). זהו סכום נמוך משמעותית מממוצע ההשקעה במדינות מערביות לתושב (שעומד על כ15,000 יורו). עם זאת חשוב לציין כי המספר בישראל נמצא בעלייה מתמדת (בשנת 2012 התקצוב עמד על 1,500 יורו לתושב).
2. כתוצאה מסעיף 1, המשפיע על איכותה ותדירותה של התחבורה הציבורית בישראל, רק 10% מהנסיעות בגוש דן מבוצעות בתחבורה ציבורית כיום, לעומת 40% (!) במדינות המערב.
מתוך המצב הנתון עלה הצורך המיידי לקידום ושיפור תשתיות התחבורה בישראל, ועל כן בעשור האחרון פרויקטי תשתית תחבורה לאומיים מקודמים ומתוקצבים בסכומים גדולים. כבר היום ניתן לראות את שיא בנייתן של הרכבות הקלות בירושלים, גוש דן ואף תכניות ראשונות לרכבת קלה במטרופולין הדרומי (באר שבע). כמו כן אישורה של תכנית המטרו בהיקפי תקציב של 150 מילארד שקלים תסייע באופן משמעותי וכמעט מלא לצמצם את הפער הכספי ממדינות המערב.
במה המטרו שונה מהרכבת הקלה?
המטרו והרכבת הקלה המתוכננות הן שונות מבחינת מהות הנסיעה, הזמן והדרך.
הרכבת הקלה נותנת מענה למעשה לנסיעות קצרות יחסית (יהיו בה תחנות רבות יותר וסמוכות, כל 500 מטרים בממוצע)- כלומר תחנות יותר נגישות, בעוד המטרו יעבור דרך 24 רשויות (מרחובות ועד רעננה), לאורך 150 ק"מ ודרך 109 תחנות.
מהירות הנסיעה תהיה גם כן שונה, שכן במטרו תעמוד על כ-40 קמ"ש בממוצע לעומת 20 קמ"ש ברכבת הקלה.
כמו כן, הרכבת הקלה תיסע מעל פני הקרקע, בעוד שלושת קווי המטרו יעברו מתחת לפני הקרקע ובכך ימנעו מכל התנועה התחבורתית על פני הקרקע – פקקים, רמזורים, עומסים, תאונות ועוד.
איפה הפרויקט עומד כיום?
טרם עליית הפרויקט לשלבי הביצוע ולשטח ישנם תהליכי תכנון, רישוי ומכרז (עליהם הרחבנו בפוסטים קודמים) שכבר החלו וחלקם אף נמצאים בעיצומם. בסיום שלבי הסטטוטוריקה יחל שלב התכנון המפורט (שמתבצע על ידי משרדי תכנון תחבורה ותנועה) והוצאת הפרויקט למכרזי ביצוע (חפירות המטרו =התחלת שלב הביצוע, עתידות להתחיל בעוד כ-4.5 שנים).
ובשורה תחתונה, מתי נוכל לוותר על הרכב הפרטי ולהשתמש בשירותי המטרו? - המטרה שהציבה לעצמה המדינה היא שעד שנת 2040 פרויקט המטרו בגוש דן על שלושת קוויו עתיד להיות מושלם ובנוי.
קראתם עד לפה ועניין אתכם? בעלי ניסיון בניהול פרויקטים רחבי היקפים ובשווי רב בענף? מחפשים להשאיר חותם על ענף הבנייה בישראל?
יכול להיות שיש לנו תפקיד מעניין בדיוק בשבילכם 😜